טבעת נישואין היא הסממן המובהק והממשי של קידוש הגבר את האישה לאשתו. מקורה של הטבעת הוא בימי בית המקדש, שבהם נהגו לחבר את העצים שהרכיבו את המשכן באמצעות טבעות. מאז ועד ימינו מסמלת הטבעת בנייה, מחויבות ואהבה כמחברים חיבור חזק ונצחי את בני הזוג זה לזה.
היהדות מבדילה ומייחדת את טבעת הנישואין מכלל הטבעות בכך שהיא מחייבת היותה של הטבעת חלקה בפנים ובחוץ ובנויה כולה מאותו חומר. היא עשויה אמנם להכיל גוונים שונים אבל חשוב שהם יהיו מאותו חומר. אסור שהטבעת תכיל יהלומים ואבני חן יקרות. יש מי שמחמירים ואוסרים אף על חריטה. הסיבה לאיסור שיבוץ יהלומים ואבני חן נעוצה בכך שהעדרם מונע את הפיכת הטבעת למפתה בשל שוויה הכספי הגבוה. פשטותה של טבעת הנישואין נובעת גם מהתפיסה כדי למקד את הכלה במשמעות הרוחנית של טקס הקידושין ולא בערכה החומרי של "טבעת זו", שבה היא מקודשת.
מקובל, כי את טבעת הנישואין קונה החתן לעתיד בכספו, במזומן. בעת הקידוש הטבע נענדת על האצבע ולאחר מכן נהוג לענוג אותה על הקמיצה. יצוין, כי היהדות אינה קובעת כי מחובתו של הבעל לענוד טבעת נישואין; זה מנהג שנוצר במשך השנים.
הסמליות של טבעת הנישואין
יותר מכל אביזר או סממן אחר, טבעת מיוחדת זו מסמלת ומבטאת את חשיבותם של הזוגיות ושל המשפחה. היא נשארת ענודה על קמיצתה של האישה במשך 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה ומהווה אפוא חלק בלתי נפרד ממנה- פשוטו כמשמעו. קיומה המתמיד מזכיר לה ומחזיר אותה כל העת אל רגע הקידושין.
על הסמליות החזקה של טבעת הנישואין תעיד, בין השאר, העובדה כי על פי ההלכה ניתן לקדש בטבעת עשויה מפח או מברזל בתנאי שהיא אינה מעורבת במתכות אחרות. מי מהכלות שרוצה לענוד טבעת צבעונית, מגוונת, רשאי לבחור טבעת מזהב בצבעים שונים אבל לעלום לא טבעת שמשולבים בה זהב וכסף. מתחת לחופה הרב שואל את החתן האם רכש את הטבעת בכספו והאם היא קניינו המלא והגמור. על מנת למנוע מקרה- נדיר למדי, אבל לא בלתי אפשרי –שבו יסרב, חלילה, הרב לקדש בטבעת שמראה לו החתן, מומלץ להראות לרב את הטבעת מבעוד מועד, לפני החתונה, על מנת להימנע ממצב שעלול לגרום אי נעימות ומבוכה גדולה.
חשוב לציין, כי דווקא המשמעות והסמליות הגלומות בטבעת מאפשרות בחירה ושימוש בטבעות פשטות ורגילות, לכן ייתכן מצב שבו תמצאו טבעת שמוצאת חן בעיניכם בדוכן בשוק והיא תתאים לקידושין. מי מהכלות שמעדיפה לענוד טבעת פשוטה וצנועה, תיטיב לעשות אם תבחר יחד עם החתן את הטבעת או, לכל הפחות, שתנחה אותו כדי שיידע לקלוע לטעמה הפשוט. לחלופין- מי שמייחסים משקל מיוחד לטבעת הנישואין יכולים לפנת אל מעצב או מעצבת תכשיטים ובאמצעותם ליצור טבעת הטבועה בחותם הטעם האישי, עם המאפיינים הייחודים שלהם כזוג שיבואו לידי ביטוי בעיצוב הטבעת.